חיפוש

מדוע הטיפול בגוף הוא קריטי בעת טיפול בפוסט טראומה?

עודכן: 5 בפבר׳ 2020

תהיתם פעם למה בעלי חיים בטבע אינם חווים סימפטומים פוסט טראומטיים כמונו על אף שהם נלחמים על חייהם באופן יומיומי? זאת משום שכאשר בעלי חיים מזהים איום קיומי הגוף שלהם מגיב בדומה לבני אדם -מערכת העצבים העצבית הסימפטטית מופעלת והגוף נכנס למצב של flight flight or freeze.


אך ברגע שהסכנה חלפה החיות בטבע יודעות להשתחרר מהמצב הזה על ידי ניעור הגוף מה שמאפשר פריקה של המתח והאדרנלין בגוף ומסמנות למערכת העצבית להביא את הגוף למצב רגיעה. הדבר הזה מאפשר לבעלי החיים בטבע לחוות סכנות חיים יומיות מבלי לחוות סימפטומים של פוסט טראומה.

לעומת זאת, אנחנו בני האדם איבדנו את הנגישות הספונטנית לדחפים האינסטקטיסיים החבויים בנו שמכוונים וליכולת לשוב לאיזון פיזיולוגי ולהביא לריפוי מטראומה.


המוח המפותח שלנו אינו מוסר את המסר לגוף שניתן להיכנס לרגיעה ומחקרים במדעי המוח אכן מאשרים כי טראומה לא מעובדת מתבטאת ישירות גם בגוף ולא רק במחשבות ובקוגניציה.


אז מה קורה בגוף של אדם פוסט טראומטי?


אנשים הסובלים מתסמונת הדחק הפוסט טראומטית כאילו ממשיכים לחיות תחת תחושת איום הרבה זמן אחרי המאורע הטראומטי. מערכת העיצבית שלהם נמצאת במצב של flight flight or freeze באופן כמעט תמידי. דבר זה מאוד מעייף ושוחק את הגוף את המערכת העצבית ואת הנפש.


המצב הזה בו הגוף נמצא בשחיקה מתמדת גורמת לכאב נפשי ופיזי גדול שיכול להתבטא בירידה ביכולת התפקוד היומיומית, כאבים פיזיים שונים בגוף, ומקשה על מערכות היחסים עם הסובבים אותם.


בנוסף מחקרים מראים כי המודלים היעילים ביותר לריפוי פוסט טראומה משלבים גם התערבויות הפונות ישירות אל הגוף. כלומר, לא מספיק רק לעבד את הטראומה על ידי שיחה. בשל סיבה זו, כאשר מטפלים בטראומה, יש לערב את הגוף ולצרף אותו אל השיחה ועיבוד חווית הטראומה.


כדי לעשות זאת יש ללמוד כיצד לזהות מה קורה בגוף של האדם הפוסט טראומטי צריך ללמוד להפנות את תשומת הלב אל הגוף שלנו ולפתח את היכולת לחוש את הגוף בכל מיני מצבים שונים. פיתוח יכולת זו תעזור להבין מה קורה לגוף שלנו- האם יש תגובה של עוררות יתר? האם הגוף נכנס למצב של הימנעות? ניתוק? כעס?


ברגע שאנו מזהים את התוגובה ניתן לתת לזה מענה כדי לשחרר, אם אנו בכעס אז נפרוק את הכעס, אם נכנסים לקיפאון אז יש לעזור לגוף לצאת מהקיפאון, אם אנו בניתוק אז יש להתחבר. זו בעצם הפריקה והניעור כמו אצל בעלי החיים בטבע. כיון שהתגובה של כל אדם למצב טראומטי הוא שונה גם הפריקה והניעור אצל בני האדם יהיו בעלי אופי שונה ומשתנה.


בנוסף, תשומת לב לתחושות הגופניות מאפשרות לנו גם לחוש שלווה ורווחה. כדי לטפל בטראומה יש ללמד את הגוף גם כיצד להיכנס למצב של רגיעה, לתת לגוף להכיר את התחושה הזו. אנו יכולים להבין בהיגיון שאין סכנה כרגע, אך זה לא בהכרח יעזור לגוף להבין זאת גם כן. לכן אנו מתאמנים בלהביא את הגוף למצב של רגיעה כדי שנוכל להפיק תחושה זו בעת הצורך בחיי היומיום שלנו.


ניתן ללמד את הגוף לשחרר את המתח ולהגיע להרפיה על ידי שילוב עבודה בין השיח הקוגנטיבי לעבודת גוף. אני משתמשת במגוון של כלים בתהליך הטיפולי. הכלי המרכזי והחשוב ביותר היא היכולת להפנות את תשומת הלב לגוף, להגביר את יכולת הקשב שלנו לכאן ועכשיו (מיינדפולנס). בנוסף אני משתמשת במגע, ציור, התמקדות, תנועה, עבודה עם נשימה ומדיטציה.


התפקיד של הגוף הוא לא רק חשוב מאוד בעת טיפול בטראומה אלא חלק בלתי נפרד ממנו. ככל שנלמד את הגוף איך לפרוק מתח, איך להרגיע את המערכת העצבית ולהגיע למנוחה והרפייה כך הריפוי יגיע יותר בקלות. כמו שמנסים ללמוד לדבר בשפה חדשה, ככל שנתאמן יותר ונשתמש בה יותר ביומיום, כך נטמיע אותה יותר טוב לאורך זמן.



#massage #chakras

16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול